מאת: צבי גיל ( 18.8.2006)
משום מה כמה פרשנים,צבאיים ופוליטיים,קוראים לרמטכ"ל בשם חא-לוץ משל היה יליד הונגריה שבה השפה היא במלעיל.זאת בשעה שדן חלוץ- במלרע- נולד בישראל בשנת הקמת המדינה בתל אביב וגדל במושב חגור שליד ראש העין.בדיעבד זה סימפטומאטי .אם אפשר לשבש עניינים פרטיים, כמו הוצאת כספים מן הבורסה בעניינים ביטחוניים,כמו ניהול מלחמת לבנון, אפשר לשבש גם שמות.
אני לא מכיר את דן חלוץ. פגשתי בו פעם אחת.באירוע בשמיני של חנוכה האחרון, הראשון בינואר 2006 ,אירוע לציון הקמת "יד לגח"ל- שרידי השואה במלחמת העצמאות".הרמטכ"ל הדליק את הנר הראשון ובנאומו הוא לא נגע בנושאים צבאיים אקטואליים והוא פתח אותו בקריאת שיר של נתן אלטרמן "אחד מן הגח"ל".הוא קרא את כול השיר. אני מכיר את השיר אך שני הבתים האחרונים שלו,שבהם אלטרמן מתאר את לחימתו עד תום של איש הגח"ל( גיוס חוץ לארץ של ניצולי שואה) ושאותם קרא דן חלוץ בקול בס -בריטון שלו ,נגעו במיתרי לבי.
עוד הארץ הזאת לא נתנה לו
לא ידיד,לא פינה למקלט,
לא שמחה מן האלף הללו
אשר היו לנו למתת
לא כי את חייו פליטי חרב
הוא קבל על החוף מידה
אבל גם את חייו,אי בערב
הוא השיב בנפלו בעדה.
חלוץ קרא זאת ברגש רב כמתבקש.
בהזדמנות אחרת צפיתי בריאיון איתו בתוכנית "מסיבת עיתונאים" בערוץ הראשון בהנחיית מנשה רז. לאחר הריאיון צלצלתי למנשה ואמרתי לו כי הגנרל דיבר כמדינאי.זה רחוק מלהוות אינדיקאטור לגבי האיש, כישוריו ותכונותיו.ההתבטאות שלו בשעתה כי הוא ישן בשקט לאחר הפצצה כבדה,הייתה התבטאות אומללה ואף בוטה.לעתים האמת,לא צריכה,לצערנו להיאמר.שכן
הייתה בהתבטאות חלוץ אמת מרה. אילו טייס,כל אימת שהוא מפציץ והורג אנשים והורס מבנים,לא היה ישן לאחר כל פעולה,הוא לא יכול היה לתפקד.זה התפקיד שלו כמו תפקיד של מנתח שגם הוא חייב לישון אם הפציינט נפטר על שולחן הניתוחים.עם זאת ראיתי בדיעבד ב"מכתב הטייסים" בשעתו תופעה חיובית.
כאמור,אני לא התעמקתי בפעולות הטקטיות של הלחימה בלבנון מעבר להכרה שאין להשוות מלחמה פרונטאלית באויב רגיל למערכה מול חוליות טרור מפוזרות לאורך הגבול הצפוני ובתאים טופוגרפיים עדיפים,ובעצם בכל לבנון. אלה זוכות לתמיכה פעילה או מוסרית לפחות מחלק של האוכלוסייה ומצוידות במיטב הנשק מול העורף הישראלי הפגיע.
עדותו של טייס בכיר.
אני מביא להלן הודעה שקבלתי באינטרנט,שמקורה בטייס בכיר בחיל האוויר וזאת לשונה:
".אני מבקש דקה מזמנכם לומר מילה רגע לפני שהתינוק נשפך עם המים.
אני מכיר את דן חלוץ שנים רבות, והייתה לי הזכות לעבוד תחתיו במספר תפקידים. חשוב לי שתדעו מספר דברים על האיש בהקשרים הרלוונטיים למה שקורה היום (לא יכולותיו בקרבות אוויר), ואם תהיו מצוידים בחוות דעתי הצנועה בבואכם לדון בנושא עם חברים ומשפחה, ואולי תעלו גם היבט כזה - הרי שבאתי על שכרי.
שיבושים- של שם ונושאים בסוגיית דן חלוץ.
חודש אחרי כניסתו לתפקיד מפקד חיל האוויר, ואני יושב בחדרי במטה בשעה 07:15, מצלצל הטלפון ומעברו השני נאמר: "רוני בקר טוב, זה דני..." היה זה חלוץ שביקש להתעדכן במספר דברים, והרים טלפון בטבעיות גמורה.זה האיש.
זה האיש שעם כניסתו לתפקיד מפקד חיל האוויר שיחרר את הנהג שלו ונהג לבד (אגב, הוא נוהג כך בד"כ גם היום בתפקידו כרמטכ"ל),
זה האיש שעם כניסתו לתפקיד הפיץ את כתובת המייל שלו בכל חיל האוויר!!!! כל אחד, אבל כל אחד יכול היה לכתוב לו ישירות, ובד"כ (אם לא תמיד) הוא גם ענה ישירות.זה האיש שדלתו תמיד פתוחה לקבל כל אחד , לשמוע ולהקשיב.
זה האיש שדיונים אצלו היו תמיד שיחה פתוחה, שבהם סרן הרגיש שהוא יכול בחופשיות להרים את ידו ולהביע את דעתו (עד לשלב הסיכום) - כי התחושה הייתה עניינית, ממוקדת ובונה.
זה האיש שהכיר את כל הרמות שעבדו תחתיו בשמות .זה האיש שחברו בו יחדיו יכולות קוגניטיביות מדהימות, אינטליגנציה גבוהה מאוד, מנהיגות וכריזמה, ניהול יוצא מן הכלל - אבל מעל הכול בן אדם!
אדם שמעולם לא נתן לבכירותו לפגוע בישירות ובכנות שלו. אדם ללא פסאדה, ישר הוגן והגון ברמה שלא פגשתי הרבה.
באותו יום אומלל התכוון חלוץ לטפל בנושא שדחה זמן רב, וכחלק מרשימת הטלפונים שהיו על שולחן מזכירתו - היא השיגה לו גם את האיש מהבנק. חלוץ הרים את הטלפון, נתן את ההוראה בשנייה וסגר. טעה או לא - לא זו הנקודה.
יש לנו מעט מאוד אנשים ברמה גבוהה כזו במדינת ישראל - בודדים! אלה הנכסים האנושיים שלנו, ואין בלתם. יצחק רבין היה אחד מהם, וגם אותו זרק דן מרגלית ב - 1974 בגלל 1000$ בחשבון של אשתו. לקח לנו 20 שנה קריטיות עד שהוא חזר אלינו כראש ממשלה (עד ש"עשב שוטה" הרג אותו).
ההרס - אומנותם ואומנותם של העיתונאים הוא מיידי. הבנייה לוקחת שנים רבות מאוד.
אלה רגעים קשים לכולנו, אבל אבדן הפרופורציות והתמונה הכוללת עלולה להיות בלתי נסבלת הפעם.
תודה על זמנכם
רוני
כאמור אני מביא את המסר כלשונו,וכול אחד יכול להתייחס אליו כפי השקפתו וכמידת היכרותו מקרוב או מרחוק של הרמטכ"ל דן חלוץ.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
